<h1>אגרות הרמ"ה — תשובת רבינו אהרן ב"ר משולם מלוניל לרמ"ה</h1>
<h2>דף ד.</h2>
ואשר הגדלת להוסיף הפלא ופלא על דברי רבינו הרב שכתב בזקן ממרא שאינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת חוץ מן התפילין. גם בעיני יפלא איך נרדמו רעיוניך ועצמו עיניך וטח לבך מהשכיל. והלא הדבר הזה נגלה ללב ולעינים, ברור כצהרים וכשמש בחצי השמים כדברי רבינו הרב שפסק הלכה כר' יהודה (פ"ז ע"א) וכי ר' יהודה מוסיף על דברי ר' מאיר הוא לחייב אפילו על דבר שאין חייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אי איכא תורה ויורוך ור' שמעון בא להוסיף על דברי ר' יהודה לחייב אפילו על דקדוק אחד מד"ס, וכל חד מנייהו לטפויי אחבריה קא אתי וכי אמר במשנתינו (פ"ח ע"ב) חומר בדברי סופרים מדברי תורה וכו' עד חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב, אליבא דר' יהודה קאמר ודלא כר"מ. וכי אמרינן בגמרא אמר ר' אלעזר א"ר אושעיא לעולם אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים וכי יש בו להוסיף ואם בא להוסיף גורע ואנו אין לנו אלא תפילין ואליבא דר' יהודה, לאו למעוטי שאין חייבין על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת [דבהא ודאי חייב לדברי הכל אלא למעוטי שאין חייבין על דבר שאין זדונו כרת ושגגתו חטאת] והוא עיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים דאיכא תורה ויורוך שהוא חייב אליבא דר' יהודה, וקאמר ר' אושעיא אע"ג דאיכא תורה ויורוך אינו חייב [אליבא] דרבי יהודה אלא בענין הזה שיש בו להוסיף ואם בא להוסיף גורע, וקא מקשי בגמרא מלולב וציצית ולא עלה בידו אלא תפילין ואליבא דר' יהודה דאי אליבא דר' מאיר דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת קא בעי ואי אליבא דר' שמעון אפילו דקדוק אחד מדקדוקי סופרים מחייב. וה"נ מסתברא דכלהו סבירא להו כר"מ דחייב בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת דאלת"ה היכי א"ר אלעזר א"ר אושעיא לעולם אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מד"ת וכו' עד ואין לנו אלא תפילין ואליבא דר' יהודה ולרבי יהודה הני דכתיב בקרא בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע מה דריש בהו, אלא לאו ש"מ דכולהו סבירא להו כרבי מאיר דחייב בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת והלכה כר' יהודה כדקיימא לן (עירובין מ"ו ע"ב) רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה. ותו לא מידי לעין כל מבין וחוזה.
